המורה "תלמידים תכירו בבקשה את בוריס התלמיד החדש!" אמרה בקול עליז ולחשה לו משו בוריס "אני כישרוני,ואני מקווה שתכירו לי את בית הספר..." והוא הסתכל עליו ואז על המורה.
המורה "אני אבחר מישהו או מישהי שיכיר את בית סיפרנו לבוריס" אני לא יודעת איך היא בחרה אבל יצא שהיא בחרה בי...
הילד בוריס היה אם שיער קוצים לקדימה ובשיער שלו שיורד למטה היה קצת כתום,חולצתו ירוקת דשא ומיכנסי ג'ינס,נעליו אדומות צהובות שחורות,ותיקו בצבעים לבן תכלת שחור רובו תכלת.
הוא לא מצא מקום לשבת,ושאל "אפשר לשבת פה בבקשה?" ושמתי לב שהוא מדבר בקול רך ומנומס.
ואני השבתי לו "בסדר..." כי גם ככה לא היה לו עוד מקום לשבת בוא,ואם הייתי אומרת לא המורה היתה אומרת לו לשבת כאן בכל זאת.
הוא כבר חצי שיעור הסתכל עלי ולא יכולתי לסבול שהוא מסתכל עלי ופשוט שאלתי בלחש "למה אתה כל הזמן מסתכל עלי?!" והוא ענה "זה מפריע לך?" והתחיל לאמר "סליחה..." ומסתבר שהוא ענה על כל השאלות מזמן...
לא יכולתי להתאפק ושאלתי "אפשר להעתיק מימך?" והוא אמר "אבל זה לא נגד הכללים?" ואז אמרתי "נו בבקשה..." והוא אמר "טוב"
;){kind=link}